האם במקרה שבו עובד נחשד בעבירות פליליות, דוגמת מעילה בכספי הארגון, או גניבה ממעסיק, רשאי המעסיק לפטרו תוך שלילה פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת?
שאלה זו נבחנה לא אחת בבית הדין הארצי ובתי הדין האזוריים. לא פעם נפסק, כי יש לשלול או להפחית את זכאותו של עובד לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, אך זאת רק לאחר שהוכחה גניבה ממעבידו במהלך תקופת עבודתו
סעיפים 16 ו-17 לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג - 1963, (להלן: "חוק פיצוי פיטורים") קובעים אימתי ניתן יהא לשלול מעובד את זכאותו לפיצויי פיטורים. סעיף 16 לחוק פיצוי פיטורים מדבר על שלילה מכוח הסכם קיבוצי ואילו סעיף 17 לחוק פיצוי פיטורים מדבר על שלילה מכוח פסק דין. נתמקד בסעיף 17 לחוק פיצוי פיטורים.
סעיף 17 לחוק פיצוי פיטורים קובע:
"בענף העבודה שאין בו הסכם קיבוצי, רשאי בית הדין האזורי לעבודה לקבוע שפיטוריו של עובד היו בנסיבות המצדיקות פיצויים ללא-פיצויים או בפיצויים חלקיים שיקבע".
באשר לדמי הודעה מוקדמת, סעיף 10 (2) לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א - 2001, קובע כי המעביד יהיה פטור מהחובה לתת הודעה מוקדמת:
"בנסיבות שבהן העובד שפוטר אינו זכאי לפיצויים, על פי הוראות סעיפים 16 או 17 לחוק פיצויי פיטורים".
לפיכך, בנסיבות בהן המעסיק חושד, כי העובד מעל בכספי החברה או גנב סחורה, יש להפנות את החשדות בפני הרשות החוקרת, קרי משטרת ישראל. אף על פי כן, ידועים הם המצבים בהם המעסיק נמנע מלהגיש תלונה במשטרה, גם אם מעשי הגניבה המיוחסים לעובד אכן התבררו כנכונים. במקרה כזה, המעסיק יבקש לפטר את העובד לאלתר, תוך שלילה מוחלטת של פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת. בכך סבור המעסיק, כי עשה חסד עם העובד - שכן הוא "רק" שלל את פיצויי הפיטורים ולא הגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל. אך האם רשאי היה המעביד לעשות כן?
חשוב לזכור כי הפחתת פיצויי פיטורים ובוודאי שלילתם המוחלטת, היא מהלך חריג וקיצוני, שהרי הפיטורים עצמם, אפילו אם כרוכים הם בתשלום פיצויים, הם עונש קשה כשלעצמו. בתי הדין לעבודה קבעו כי הפחתת פיצויי הפיטורים ושיעור ההפחתה, ככל שיש בכך מקום, הם עניין הנתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה.
בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה במסגרת השיקולים המנחים בסוגיית שלילת פיצויי הפיטורים ודמי ההודעה המוקדמת, יש לקחת בחשבון את חומרת המעשים, הנזק שנגרם למעביד או שעשוי להיגרם לו, משך הזמן ומספר הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים, תקופת עבודתו של העובד, מעמדו בחברה, התפקיד שביצע ומידת האמון הנובעת הימנו.
מנגד, יש לבחון את אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד, את עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים, את נסיבותיו האישיות של העובד לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו.
לסיכום, נציין כי הנטל להוכיח כי העובד "גנב" מוטל על כתפיו של המעסיק וככל שהוא מבקש לשלול מהעובד את זכותו לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת בשל חשד לביצוע עבירות פליליות, נדרש המעסיק לראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש בדר"כ בהליכים אזרחיים רגילים.
