חופשה שנתית / שבוע עבודה

עובד זכאי לחופשה

א. אורך החופשה אצל מעביד אחד הוא:

  1. בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום;
  2. בעד השנה החמישית  - 16 יום;
  3. בעד השנה הששית  - 18 יום;
  4. בעד השנה השביעית - 21 יום;
  5. בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנת-עבודה עד לחופשה של 28 יום.

הזכאות מחושבת לפי ימים קלנדריים (בלוח שנה) וכוללת בתוכה גם את ימי המנוחה השבועיים.

משמעות ימי העבודה בפועל לשבוע של 5 ימיםמשמעות ימי העבודה בפועל לשבוע של 6 ימיםזכאותשנות וותק
101214משנה עד 4 שנים
121416חמש שנים
141618שש שנים
151621שבע שנים
161922שמונה שנים
172023תשע שנים
18 ואילך21 ואילך24 ויום נוסף לכל שנה נוספת, עד 28 ימים.עשר שנים

 

ב. עובד שעתי זכאי אף הוא לחופשה שנתית כדלהלן:

  1. עובד שעבד לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור לעיל.
  2. עובד שעבד פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים כיחס מספר ימי-העבודה בפועל חלקי המספר 200 כפול מנין הימים לפי שנת עבודה. לדוגמא, עובד שעבד 145 ימים והוא עובד בשנה החמישית יערך החישוב כדלהלן:  145/200 X   16  = 11.6 ימים.

ג. היה הקשר המשפטי בין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת-העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק-שנה -

  1. לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף א. לעיל;
  2. פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-א, כיחס מספר ימי-       העבודה בפועל אל המספר 240. לדוגמא עובד שעבד 220 ימים בשנה והוא בשנתו השבועית יערך החישוב  כדלהלן:  220/240 X  21 = 19.25 ימים.

ד. רציפות בעבודה - עובד שחלה הפסקה בעבודתו מחמת:

  1. מילואים;
  2. מחלה או תאונה;
  3. חופשה / חג;
  4. שביתה או השבתה;
  5. חופשת לידה;
  6. ימי אבל;
  7. הודעה מוקדמת;
  8. הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד מעביד.

ימים אלו יובאו במנין ימי החופשה.

ה. מועד החופשה -  יתואם בין המעסיק לעובד 14 ימים לפחות מראש.

 ו. צבירת החופשה - כעקרון חופשה אינה ניתנה לצבירה, ואולם, עובד רשאי בהסכמת מעביד, לקחת 7 ימי חופשה ולצרפם ליתרת ימי החופשה שנצברה לו בשתי שנות עבודה..

ז. רציפות החופשה - מעביד מחוייב ליתן חופשה לעובד כאשר פרק אחד מהחופשה יהיה לפחות שבעה ימים.

ח. דמי החופשה

  1. מעביד חייב לשלם לעובד בעד ימי החופשה דמי-חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.
  2. לעובד שעתי - שכר היומי הממוצע ברבע שנה שקדמה לחופשה כפול מספר ימי החופשה. במידה והיו ברבע  שנה שקדמה חודשי עבודה לא מלאים, יחושב השכר היומי הממוצע לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב - 12 החודשים האחרונים.
  3. שכר עבודה - תמורה המשולמת לעובד בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם נקבע אחרת בהסכם קיבוצי.

יודגש כי הוצאות המופיעות בתלוש השכר אינן חלק משכר עבודה.

ט. פדיון חופשה - חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעביד פדיון ימי חופשה בסכום השווה לדמי-החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.