החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח - 1998 (להלן:"החוק") מבקש להציב נורמות התנהגות ראויות ומחמירות במקום בו קיימת מערכת יחסים אשר מעצם מהותה וטיבה מוּעדת לניצול. זאת, על מנת להרתיע ממונה במקום עבודה מלבצע בכפוף או בכפופה לו מעשים אשר יכולים לעלות כדי הטרדה מינית.
בסעיף 3 לחוק קיימת הגדרה לחמישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית והתנכלות. החוק קובע כי התנהגות כזו היא בגדר עבירה פלילית שעונשה מאסר, ועוולה אזרחית המאפשרת לבית המשפט לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק. המעשים שלפי החוק הם בגדר הטרדה מינית הם:
- סחיטה באיומים כמשמעותה בחוק העונשין, כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
- מעשים מגונים כמשמעותם בסעיפים 348 ו – 349 בחוק העונשין.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעות אלו.
- התייחסות חוזרות המופנות לאדם המתמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי אינו מעוניין בהתייחסויות האמורות.
- התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו לרבות נטייתו המינית.
פסיקת בית הדין הארצי לעבודה
בפסק הדין המנחה שניתן על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 274/06 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] דן בית הדין ביסודות ההטרדה המינית בכלל וזו שבמקום העבודה בפרט. בית הדין נדרש לשאלה הבסיסית "הטרדה מינית – מהי?", ועל כך השיב:
"מבחינה משפטית אין הגדרה אחת אוניברסלית מקובלת ומוסכמת למונח "הטרדה מינית". יש מדינות בהן החקיקה כוללת הגדרה קצרה וצרה, ויש שבהן הגדרה רחבה...
בעניין זה כבר נקבע, כי בגדרו של המושג "הטרדה מינית" נכללים סוגים שונים של מעשים אסורים וקיימת קשת רחבה של מקרים במדרג חומרה שונה".
באשר להטרדה מינית המתבצעת במסגרתם של יחסי עבודה הציב בית הדין הארצי באותה פרשה עמדה חד-משמעית וברורה:
"לענייננו, בהטרדה מינית המתבצעת במסגרת יחסי העבודה, תוך ניצול מרות, נזנחה הדרישה להראות את חוסר העניין של המוטרד באותה הטרדה. זאת, כאמור, נוכח העובדה שמערכות יחסים במסגרת יחסי העבודה, הכוללים יחסי מרות, יכולות להוות קרקע פוריה לניצול בעל אופי מיני של הכפוף, ובמציאות קיים אכן אחוז גבוה של הטרדות מיניות במקום העבודה. במקרים אלו, התלות הכלכלית והמקצועית של העובד בבעל המרות – המטריד, עלולה להרתיע אותו מלהראות לממונה עליו שאיננו מעוניין באותם מעשים, המהווים הטרדה מינית.
על כן, גם אם נמצא, לכאורה, שהייתה הסכמה לאותן התנהגויות מטרידות, הרי שיש מקום לקבוע כהנחה ראשונית, שהסכמה זו לאו הסכמה היא, בהתקיים יחסי מרות.
באשר לנטלי ההוכחה בכל הקשור לסוגיית ההטרדה המינית נאמר בפסק דין פלונית כדלהלן:
"בהתאם להלכה הפסוקה, נטל ההוכחה במשפט אזרחי שעילתו הטרדה מינית הוא כנטל ההוכחה הדרוש בתביעה אזרחית... "
ואולם, בּה בעת שהוכחה העילה, נתונה לממונה "המטריד" גם האפשרות להוכיח כי לא בהטרדה מינית עסקינן.
עדכונים לחוק
- ביום 30.01.2012 אושר בכנסת תיקון מס' 7 לחוק, שהאריך את תקופת ההתיישנות על העבירות המפורטות בחוק משלוש שנים לשבע שנים.
