חובת תשלום דמי הבראה

הזכאות לתשלום דמי הבראה היא מכוח צו הרחבה או הסכם קיבוצי.

עובד זכאי לדמי הבראה רק לאחר שהשלים שנת עבודה אחת באותו מקום עבודה.

לא ניתן לשלול את זכויותיו של העובד לקבלת דמי הבראה אף במקרה בהם נשללה ממנו הזכאות לפיצויי פיטורין.

ביום 6.10.2011 נחתם צו הרחבה בדבר תשלום דמי הבראה במגזר הפרטי ובו נקבע כי החל מיום 1.7.2011 מחיר יום הבראה במגזר הפרטי יהיה 365 ₪ לכל יום הבראה.

צו ההרחבה קובע את מספר ימי ההבראה שיש לשלם לעובד במשרה מלאה:

  • עובד שעבד שנה ראשונה - 5 ימי הבראה.
  • עובד שעבד משנה שניה - ועד השנה שלישית - 6 ימי הבראה.
  • עובד שעבד משנה רביעית - ועד השנה עשירית - 7 ימי הבראה.
  • עובד שעבד מהשנה האחת עשרה - ועד השנה החמש עשרה - 8 ימי הבראה.
  • עובד שעבד מהשנה השש עשרה - ועד השנה התשע עשרה - 9 ימי הבראה.
  • עובד שעבד עשרים שנה ואילך - 10 ימי הבראה.

יובהר כי במקומות עבודה שקיימים הסכמים קיבוציים, יש לבדוק את מניין ימי ההבראה.  הסכם קיבוצי יכול להטיב את צו ההרחבה.

לעובדים במשרה חלקית ישולמו  דמי ההבראה באופן יחסי להיקף משרתם.

עובדת שיצאה לחופשה לידה על פי החוק - תקופה זו תובא בחשבון לעניין זכאותה לתשלום דמי הבראה.

עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה עבור אותה תקופה במהלך עבודתו.

עשוי לעניין אותך..

דילוג לתוכן