שמירת הריון משולמת לאשה עובדת שנאלצה להיעדר מעבודתה בעת ההריון בשל סיכון רפואי שנשקף לה או לעובר, אשר נובע מההריון. עובדת שעבדה במקום עבודה אחד 6 חודשים לפחות והפסיקה את עבודתה עקב שמירת הריון, ויש ביד אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההריון שעולה על 30 יום, ישמרו זכויותיה וויתקה אצל המעביד וביטוח לאומי יבדוק את זכאותה לתשלום גמלה חודשי בשל שמירת הריון.
בתקופה זו העובדת אינה זכאית לשכר ואולם, תקופה זו נחשבת כותק לצורך חישוב הזכויות אצל המעביד. עובדת שנעדרה פחות מ - 30 יום, זכאית לתשלום דמי מחלה מהמעסיק בגין תקופת ההיעדרות על חשבון ימי המחלה שצברה במקום העבודה.
יודגש כי בית הדין הארצי לעבודה כי העובדת אינה מחויבת להיעדר מהעבודה לגמרי וכי הפחתת שעות העבודה גם היא נכנסת לגדר המונח "שמירת הריון", ככל שבתקופת ההיריון מצבה הרפואי של העובדת מחייבה בשמירת הריון על בסיס הפחתה של שעות העבודה ביום, והיא יכולה להמשיך את עבודתה תחת מגבלות אלה, אין למנוע מהעובדת את גימלת שמירת ההיריון שתשלומה יהיו פרופורציונאלי לשעות היעדרות שלה.
לכאורה יכול להיווצר מצב בו עובדת עבדה במקום עבודה 6 חודשים בלבד, יצא לשמירת הריון לתקופה של 3 חודשים ולאחר מכן נעדרה מהעבודה בשל לידה ל - 3 חודשים נוספים ובכך למעשה צברה ותק של 12 חודשים, ואז הודיעה למעסיק כי היא מתפטרת על מנת לטפל בילדה, הרי למרות שעבדה בפועל 6 חודשים בלבד, היא זכאית לתשלום פיצוי פיטורין, הבראה וחופש.