בית הדין לעבודה חזר ופסק כי חובת השימוע חלה על מעסיק, גם כאשר מועמד טרם התחיל עבודתו בפועל.
הפסיקה קבעה כי כאשר עובד/מועמד לעבודה מסתמך על הסכם העבודה החתום - הוא זכאי לפיצוי כספי בגין עוגמת נפש, הפרת חוזה עבודה, אי עריכת שימוע, הפסדי השתכרות ועוד.
: ראשית יש לבדוק באם אכן נכרת חוזה בין הצדדים. סעיף 6 לחוק החוזים חלק כללי התשל"ג - 1973 קובע
כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. קיבול יכול להיעשות בהתנהגות או בכתב. ההתנהגות קובעת את גמירות הדעת של הצדדים ורצונם לקבל עליהם את החוזה.
ככל והוכח כי הצדדים קיבלו על עצמם את החוזה, הרי יש גם חובה על המעסיקים לזמן את העובד לשימוע ולהודיע לו על הפרה של החוזה ו/או ביטול החוזה ו/או הרצון לא להעסיקו.
בתי הדין לעבודה פסקו פיצוי בגובה של 2-3 משכורות, להימנעות מעריכת שימוע על ביטול חוזה טרם תחילת העבודה.
ראה למשל - סע"ש 11830-09-15
